בלי ששמתם לב – מה השיגה מחאת הדיור?

מחאת הדיור ויוקר המחיה של 2011


פוליטיקה אחרת מתעוררת כשאנשים יוצאים לרחובות, אמרה ח"כ סתיו שפיר עם התעוררות מחאה הדיור שוב לפני הבחירות האחרונות. סתיו שפיר שהייתה ממובילות מחאת הדיור ב2011, הפכה בינתיים לחברת כנסת מטעם המחנה הציוני והחלה להתריע על לא מעט שחיתויות במערכת וניתוב כספי הציבור לאינטרסים שאינם משרתים את כלל הציבור וגם יזמה חוק בדבר שכירות הוגנת. שלוש שנים וחצי לאחר המחאה החברתית בקיץ 2011, שבו האוהלים לשדרות רוטשילד בתל אביב כי למרות המחאה ההיא הממשלה לא הצליחה לטפל במצוקת הדיור, ודו"ח מבקר המדינה הצביע על כל הכשלים. אבל האם משהו בכל זאת השתנה?


"העם דורש צדק חברתי" צעקו המפגינים ברחבי הארץ באותו הקיץ, אך האם באמת זכו לו?


הסיבה העיקרית לפרוץ המחאה החברתית ביולי 2011, היתה מחירי הדיור הגבוהים בישראל. דפני ליף, שפונתה מדירה שכורה בתל אביב, הקימה אוהל בקצה שדרות רוטשילד ומשכה את תשומת הלב למצוקה. מחירי הדירות בישראל עלו בין 2007 ל-2011 בעשרות אחוזים, והפכו אותה לשיאנית בעולם המערבי במספר משכורות ממוצעות הדרושות לקניית דירה - בין 130 ל-180. הסיבות העיקריות לכך היו היצע דירות נמוך מול ביקוש גדול, שיווק לא מספק של קרקעות מינהל מקרקעי ישראל, תהליכי תכנון איטיים, ירידת ריבית שהפכה את הנדל"ן להשקעה, תמריצים שונים המעודדים בנייה בעלויות גבוהות ובניית דירות גדולות בלבד, כניסה משמעותית של רוכשי דירות מחו"ל, הפסקת הבנייה במסגרת הדיור הציבורי, צמצום תוכניות הסיוע עבור זוגות צעירים, והתעלמות ממשלתית מסוגיית דיור בר-השגה. המחאה ההמונית הצליחה לעצור את המשך עליית המחירים לזמן קצר בלבד.

 

מחאת הדיור


מצב שוק הנדל"ן בארץ לאחר המחאה החברתית


המצב בשוק הנדל"ן מיולי 2011 עד יולי 2015 רק החריף והלך: הן מחירי הדירות לרכישה, הן שכר הדירה בשוק השכירות, הן הפער העצום בין הביקוש להיצע והן היקפן הגדל של המשכנתאות – מארגני המחאה, שהקימו את האוהלים הראשונים ברוטשילד, אמנם לא צפו כי מחאתם תסחף רבבות, אך בכל הנוגע לנתונים אובייקטיבים – היו למהלך שורשים מוצדקים: אם בין 2000 ל-2006 ירדו מחירי הדירות בישראל בכמעט 12.5% הרי שמ-2007 ועד 2012 נרשם זינוק במחירי הדירות של כ-72%. בתחילת המחאה, הציע ראש הממשלה בנימין נתניהו לשפר את המצב באמצעות הקמת ועדות דיור לאומיות (וד"לים) שיקדמו במהירות שיווק קרקעות ותוכניות בנייה.


מאז מחאת הדיור ההיא, נדמה כי כאמור פרט לתודעה הציבורית, כמעט דבר לא השתנה. בכל המדדים המרכזיים נחלה הממשלה כישלונות צורבים: מחירי הדירות בשוק עלו בעשרות אחוזים בכל הערים הגדולות. גם שכר הדירה – שמשלמים כמעט 2 מיליון ישראלים שאין בבעלותם דירה – זינק בארבעת הערים הגדולות בשיעורים משמעותיים. בין יולי 2011 ועד יוני 2015.


מדד המשכורות, גם אם אינו מספק תמונת מצב מושלמת על השוק, משקף במידה רבה את מידת "המאמץ" שעל רוכשי הדירות לעשות על מנת לרכוש דירה. בישראל הנתונים מלמדים על כך שמאמץ זה גדל בהתמדה. 


נדמה כי כל הניסיונות הממשלתיים שבוצעו מאז במטרה לצנן מעט את השוק, השיגו תוצאה הפוכה. גם הקמתם של ועדות דיור לאומיות (וד"לים) לא סייעו בנושא, שכן מוסדות תכנון אלו היו אחראיות על קידומן של רק כחמישית מיחידות הדיור שאושרו מאוגוסט 2011 ועד אפריל 2013. המחסור בדירות המשיך להביא לעליית מחירים גם בשוק השכירות.


בקיץ 2011 – על אף שמדובר בדרך כלל בעונת שיא ברכישת דירות – ציפה הציבור הישראלי כי הממשלה תשפיע על מחירי השוק בעקבות המחאה והמתין ברכישת דירות.. אלא שכל מי שהמתין לאחר המחאה גילה כי המציאות טופחת על פניו. המחירים המשיכו לעלות בעקביות ועל פי הנתונים שנאספו בתקופה זו, ההפוגה היחידה במספר העסקות נרשמה רק בתקופת הצהרותיו של שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, בדבר הצעת חוק מע"מ 0%. בין מרץ לספטמבר 2014 – המתין הציבור הישראלי למימוש הבטחותיו של שר האוצר – אך בתקופה זו המשיכו המחירים לזנק בכ-5% נוספים בממוצע.


גם אם יש אכזבה, נולדו מאז המחאה ההיא המון יוזמות, גם בתחום הנדל"ן, השקיפות במערכת גברה, הרשתות החברתיות נרתמו לעניין. נכון שהמחירים עלו והמצב לא נפתר, אבל ברור שיש ניסיונות לפתור את הבעיה במהלך השנים מאז. לאחר שוועדת טרכטנברג שהוקמה בעקבות המחאה, הציגה את המלצותיה, קבע שר השיכון דאז אריאל אטיאס קריטריונים חדשים לזכאות לסיוע ממשלתי בתוכנית "דיור למשתכן". זה אמנם לקח זמן אבל כיום הגרלות מחיר למשתכן הפכו להיות אלמנט משמעותי עבור זוגות צעירים.

מחאת הדיור


חלק מהמלצות ועדת טרכטנברג יושמו על ידי הממשלה, ובראשן ההצעה ליישם את חוק חינוך חינם גם לילדי גנים, לפתוח ליבוא מוצרי מזון ולהוריד מכסים על מוצרים נוספים, ולעצור את הורדת המסים הישירים. בנוסף, המלצה משמעותית נוספת של ועדת טרכטנברג אשר יושמה במלואה הייתה הקמת הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות, הידוע בכינויו "ועדת זקן", אשר מרבית המלצותיו יושמו בפועל. המחאה הראתה שהאזרחים שהכי מזדהים עם המדינה אינם שבעי רצון מהשיטה הכלכלית-פוליטית שלה, והם מסוגלים להתארגן נגדה. 


ועדות ממשלתיות וציבוריות נוספו שקמו בעקבות המחאה או הושפעו ממנה, פרט לוועדת טרכטנברג: הוועדה להגברת התחרותיות במשק (ועדת הריכוזיות), ועדת ששינסקי 2 להטלת מס על רווחים מאוצרות טבע, הצוות לבחינת הגברת התחרותיות בענף הבנקאות (ועדת זקן) וועדת קדמי לבחינת התחרותיות בענף המזון. חלק ממסקנות הוועדות עוגנו בחקיקה ובתקנות בשנים 15–2013


שר האוצר כיום מנסה עדיין העביר את חוק מיסוי דירה שלישית ובמקביל ממשיכות מחאות להתארגן באמצעות הד סטרסט והרשתות החברתיות ודואגות שלא להוריד את מחירי הדיור מסדר היום הציבורי ולעודד אנשים שלא לרכוש דירות כל עוד לא ירדו מחירי הדיור באופן גורף.


מה שעולה יורד לבסוף ומחירי הדיור אינם יוצאים דופן במובן זה אך  בישראל בה הגידול במספר האזרחים הוא משמעותי ורוב התעסוקה נמצאת במטרופולין גוש דן, לא נראה שהשינוי שירידה במחירי הדיור הוא צפי ראלי. אין ספק שנעשים מהלכים שנעשים לא מעט ניסיונות למצוא פתרונות ליוקר המחיה ולהיצע המצומצם של הדיור: יוזמות כמו "מחיר למשתכן", "מס דירה שלישית", הקלות באישורי תמ"א 38 המאפשרות תוספות של דירות באזורי ביקוש רווים ועוד. 


אז האם המחאה הצליחה? ברמה מסוימת ובהחלט בדברים ספציפיים אך אין ספק שהיא השאירה חותם בחברה הישראלית ובהתנהלות מוסדות השלטון מאז. מחירי הדיור ויוקר המחיה ? הם עדיין לא יורדים מסדר היום.